יג. הַחִדּוּשׁ וְהַנִּלְמָד

"אֲשֶׁר לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם" ( ירמיה ב, ו ) . וּבְהִתְגַּלּוּת הַגְּדֻלָּה הָאִישִׁית נוֹצְרָה הָאֹזֶן הַנֶּאֱמָנָה, הַלֵּב הַשּׁוֹמֵעַ, אֲשֶׁר לֹא יֹאמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, נְבִיאֵי אֱמֶת וָצֶדֶק, אֲשֶׁר דְּבַר ד' בְּפִיהֶם אֱמֶת . מדרך "אֲשֶׁר לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם" ‑ היוצר ניזון מתוכן אלוהי על ‑ טבעי . וּבְהִתְגַּלּוּת הַגְּדֻלָּה הָאִישִׁית נוֹצְרָה הָאֹזֶן הַנֶּאֱמָנָה, הַלֵּב הַשּׁוֹמֵעַ ‑ היוצר שחווה התגלות אישית מתוך ענווה, נאמן וממושמע להתגלות האלוהית שעוברת בדורות האומה, ולכן הוא במצב אֲשֶׁר בו לֹא יוֹאמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ ‑ כל חידוש שיאמר נובע משרשרת המסורת הישראלית . אלה הם נְבִיאֵי אֱמֶת וָצֶדֶק, אֲשֶׁר דְּבַר ד' בְּפִיהֶם אֱמֶת . 408 | אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ  אל הספר
ידיעות אחרונות