הַמְאַחֲדִים אֶת הַדֵּעָה הַצְּלוּלָה עִם הַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ, וְהֶחָפֵץ גְּדוֹלוֹת וַאֲצִילִיּוֹת . עַל כֵּן הַגְּבוּרָה נִדְרֶשֶׁת . וְהַתַּפְקִיד שֶׁל בְּרִיאוּת הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה הֻתְחַל לְהִדָּרֵשׁ בְּכָל עֹז . וְיֵשׁ לוֹ תִּקְוָה שֶׁיֵּלֵךְ וְיִגְדַּל, יְרוֹמַם וְיִנָּשֵׂא, בְּכַמּוּתוֹ וְאֵיכוּתוֹ, וְיִתְעַלֶּה עַד מְרוֹמֵי הַקְּדֻשָּׁה וְהַגְּבוּרָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁל "עֹז לֵאלֹהִים" ( תהלים סח, לה ) . הַמְאַחֲדִים אֶת הַדֵּעָה הַצְּלוּלָה עִם הַלֵּב הַמַּרְגִּישׁ, וְהֶחָפֵץ גְּדוֹלוֹת וַאֲצִילִיּוֹת ‑ בדורנו, בו ישראל חוזרים לארצם, מתעוררת שוב התביעה למחשבות צלולות המחוברות ללב ולשאיפותיו האדירות . כמובן, המשמעות של שאיפה זו אינה להתעלם מהפירוט ההלכתי של תקופת הגלות, אלא בהוספת קומה רוחנית מקורית על גביו . עַל כֵּן הַגְּבוּרָה נִדְרֶשֶׁת . וְהַתַּפְקִיד שֶׁל בְּרִיאוּת הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה הֻתְחַל לְהִדָּרֵשׁ בְּכָל עֹז ‑ בהתאם לזאת מתגברת תביעה בעם ישראל לשוב לארץ, לחיות בה בבריאות ובשמחה ולשחרר את הנפש מכל פחד מדומה וחולשה . וְיֵשׁ לוֹ ‑ לתפקיד של בריאות הגוף, תִּקְוָה...
אל הספר