עא. שִׂמְחַת חָכְמַת הָאֱמֶת

חֶדְוַת קֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁמִּשְׁאֲלוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת מִתְמַלְּאוֹת, זוֹ אֵינֶנָּה בָּאָה כִּי אִם עַל יְדֵי רָזֵי תוֹרָה, שֶׁמַּצִּיגִים לִפְנֵי הָאָדָם אֶת הָאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה שֶׁל נִשְׁמָתוֹ, הַחַיָּה, הָעֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁהִיא . חֶדְוַת קֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁמִּשְׁאֲלוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת מִתְמַלְּאוֹת, זוֹ אֵינֶנָּה בָּאָה כִּי אִם עַל יְדֵי רָזֵי תוֹרָה ‑ אולם השמחה הפנימית של האדם על יכולתו להביע את רצונותיו הגבוהים וחזונותיו הרוחניים, מגיעה רק על ‑ ידי רזי תורה, שֶׁמַּצִּיגִים לִפְנֵי הָאָדָם אֶת הָאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה שֶׁל נִשְׁמָתוֹ, הַחַיָּה, הָעֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁהִיא ‑ שמשקפים את המראה של נשמת האדם העליונה, כפי שהיא באמת . חֶדְוַת ‑ שמחת . הָאַסְפַּקְלַרְיָא ‑ המראה . 240 | אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ  אל הספר