וְזִיו הַחַיִּים מִתְמַשֵּׁךְ עַל הַכֹּל, וְהוֹד הַשִּׁירָה בְּסוֹד חַיֶּיהָהוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל הַחוּגִים, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים . וְזִיו הַחַיִּים מִתְמַשֵּׁךְ עַל הַכֹּל ‑ האור היוצא מהאמת הגדולה הזו ( 'זיו' ) מהדהד ביקום . וְהוֹד הַשִּׁירָה בְּסוֹד חַיֶּיהָהוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל הַחוּגִים, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים ‑ הרוממות המתפשטת כלפי חוץ ( 'הוד' ) , מהפנימיות של מחשבה עליונה זו ( 'שירה' ) , והיא מתרחבת לכל המעגלים . וּמִתְפַּשֵּׁט ‑ ומתרחב . שער ראשון : חמ ככ מַת הַקֹּדֶשׁ | 231
אל הספר