מז. יְסוֹד הַחוֹל לַקֹּדֶשׁ

הַקֹּדֶשׁ הַשְּׁמֵימִי מִתְבָּרֵךְ לְפִי הָעֵרֶךְ שֶׁל הַיְסוֹד הַתַּחְתִּיתִי שֶׁל הַחוֹל, שֶׁהוּא מִתְיַחֵשׂ אֵלָיו בְּטָהֳרוֹ . ככל שהאדם מבין היטיב את פשט הדברים, בריא בגופו ובנפשו, מסודר בהגיונו, בעל יחסים חברתיים תקינים, ובעל נטייה אנושית ‑ כך הוא יתחבר יותר אל השורשים הרוחניים העומדים בבסיס החיים . הסיבה לכך היא שהַקֹּדֶשׁ הַשְּׁמֵימִי מִתְבָּרֵךְ לְפִי הָעֵרֶךְ שֶׁל הַיְסוֹד הַתַּחְתִּיתִי שֶׁל הַחוֹל, שֶׁהוּא מִתְיַחֵשׂ אֵלָיו בְּטָהֳרוֹ ‑ החול, כלומר המוסר האנושי הפשוט והיושר הטבעי, דומה לכלי תחתון שיכיל שפע קודש שמיימי שיושפע בו . ככל שהחיים האנושיים יהיו טהורים יותר ומסוגלים להכיל יותר, כך הקודש יופיע יותר בעולם . הַתַּחְתִּיתִי ‑ הנמוך . 180 | אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ  אל הספר
ידיעות אחרונות