ל. דַּעַת כְּלָלִית וּבִינָה פְּרָטִית

אֲבָל הִיא חוֹלֶפֶת, וּמְנִיחָה אֶת הַשְׁפָּעָתָהּ הַגְּדוֹלָה בְּאוֹצַר הַבִּינָה, שֶׁשָּׁם הַשְׁפָּעָה זוֹ עַצְמָהּ מְגַלָּה אֶת חֻפְשָׁתָהּ עַל יְדֵי הַשְּׁמִירָה הַדַּיְקָנִית שֶׁל פְּרָטֵי הַדְּבָרִים, וְהַגְלָמָתָם הַמֻּגְבֶּלֶת . אֲבָל ההפשטה העליונה חוֹלֶפֶת, וּמְנִיחָה אֶת הַשְׁפָּעָתָהּ הַגְּדוֹלָה בְּאוֹצַר הַבִּינָה, שֶׁשָּׁם הַשְׁפָּעָה זוֹ עַצְמָהּ מְגַלָּה אֶת חֻפְשָׁתָהּ עַל יְדֵי הַשְּׁמִירָה הַדַּיְקָנִית שֶׁל פְּרָטֵי הַדְּבָרִים, וְהַגְלָמָתָם הַמֻּגְבֶּלֶת ‑ אמנם מחשבות מופשטות וחופשיות אלו ( 'גלי ‑ דעת' ) , זורעות זרעים ליכולת ההתפרטות ( 'בינה' ) , ולאחר שזמנן חולף, מתגלה החופש דווקא בהתייחסות מדויקת לכל פרט ופרט, וביטויו בצורה מוגדרת . חֻפְשָׁתָהּ ‑ החופש שלה, חוסר מוגבלותה . וְהַגְלָמָתָם הַמֻּגְבֶּלֶת ‑ וביטויים המוגדר . שער ראשון : חמ ככ מַת הַקֹּדֶשׁ | 141  אל הספר
ידיעות אחרונות