כג. גְּבוּל הַנִּסְתָּר וְהַגָּלוּי

אָמְנָם בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל שִׂנְאָה זוֹ אַהֲבָה רַבָּה גְּנוּזָה הִיא, אַהֲבָה עֶלְיוֹנָה . וְהַהַכָּרָה מִתְגַּבֶּרֶת, כָּל אֲשֶׁר יִזְדַּכֵּךְ הָאָדָם בְּחֵרוּתוֹ הָרוּחָנִית, שֶׁאִם כָּל מַדָּע וַהֲרַת עוֹלָם שֶׁל כָּל הַכָּרָה תִּתְרַחֵב לְפָנָיו בְּעֹצֶם יְסוֹדָהּ, כָּל אֲשֶׁר שִׁפְעַת הָרָזִים יַשְׂבִּיעוּהוּ, אָז 'תָּבֹא חָכְמָה בְּלִבּוֹ וְדַעַת לְנַפְשׁוֹ יִנְעַם' ( על פי משלי ב, י ) . וְהַנּוֹרְמָלִיּוּת שֶׁל הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, וּפַשְׁטוּת הַהַרְגָּשָׁה הָאֶסְטֵטִית, וְכָל צוּרָה בְּהִירָה טִבְעִית שֶׁל כָּל יֹפִי וְנִשְׂגָּב בִּבְרִיאוּת טִבְעִיּוּתָהּ, תָּשׁוּב לְהַזְרִיחַלוֹ בְּזֹהַר עֶלְיוֹן, בְּהַרְחָבָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת גַּם מְשֹׁעֶרֶת לִפְנֵי הַחֲדִירָה אֶל עֹמֶק הָרָזִים, אֲשֶׁר בְּסוֹד יְשָׁרִים . וְרִשּׁוּמֵי הַשִּׂנְאָה הַקְּדוּמָה, אֲשֶׁר הֻשְׁרְשָׁה לִפְנֵי הוֹפָעַת הָאוֹר בְּמַעֲמַקֵּי הַנְּשָׁמָה, יָבֹאוּ לְשִׁמּוּשָׁם הַיּוֹתֵר מְכֻוָּן, שֶׁהוּא אָמְנָם בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל שִׂנְאָה זוֹ אַהֲבָה רַבָּה גְּנוּזָה הִיא, אַהֲבָה עֶלְיוֹנָ...  אל הספר
ידיעות אחרונות