פרק 5: עבודות הן משימות, לא תארים

20 1׀ פתוחים לעבודה של כל אות, עד שתיקון הפך למשימה בלתי אפשרית . השגיאה הקטנה ביותר הצריכה הקלדה של הדף מחדש . בזמן שמזכירות אחרות רתחו מתסכול בגלל הצורך להתחיל כל פעם מחדש, לבטי הייתה נקודת מבט שונה . כאמנית בהתהוות, היא עבדה לאורך השנים בעבודות מזדמנות כדי לגמור את החודש, ובין היתר, ציירה אותיות על חלונות של בנקים . והיא ידעה שציירי שלטים לעולם לא מתחילים מחדש ; הם פשוט מציירים מעל הטעות . לילה אחד, הוציאה מארון המטבח את הבלנדר שלה, הקציפה בו צבע טמפרה על בסיס מים, ואז הוסיפה לו גוון כדי שיתאים לצבע נייר המכתבים של הבנק . למחרת, הביאה לעבודה בקבוקון קטן ומכחול של צבעי מים . הבוס שלה אפילו לא שם לב לתיקונים הקטנים מעל למריחות הצבע . המזכירות האחרות שמו לב ועוד איך . עד מהרה, החלה בטי לערבב בביתה כמויות מהצבע, למלא בקבוקונים שעליהם הדביקה את המדבקה Mistake Out , ולחלק אותן למספר גדל והולך של מזכירות שרצו את פתרון הקסם שלה . ב- 1956 , היא כבר הקימה רשמית את חברת Mistake Out , והעסיקה את מייקל וכמה מחבריו שעזרו לה בייצור . הניסיון ללהטט בין העבודה במשרד לעסק שפיתחה מהצד לא יכול היה להימ...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור