242 | להיות ( לא ) מוש למים החדשות הרעות הן שאני ואתם לא אמורים להגיע אליה . יש סכנה בהעברת נטל ההתמודדות עם המציאות הזאת אלינו, וגם בדרישה להתאים את עצמנו אליה . הסכנה היא שהאחריות האישית הופכת לעיקר הגאולה . אנחנו יכולים וצריכים לעשות את כל הדברים שעוזרים לשחרר את הלחץ — להיות אמיצים, פגיעים, נוכחים, לנסות לשחרר, לתרגל חמלה עצמית, לשהות עם כישלונות, להחליט על דרך לחיות בתוך עצמנו ולאמץ את המסע לקבלה עצמית . אך גם אם נעשה את כל הדברים האלה, לא נשנה את העובדה שהכלכלה שלנו לוחצת עלינו ללא הרף וממטירה עלינו פנטזיות של שלמוּת — מטפחת את המתח התמידי שלנו ואת הרצון להשיג עוד ועוד . במקום לקבל את היכולת המוגבלת מאוד שלנו לכבוש את הלחצים האלה, אנחנו פונים לכיוון הפרפקציוניזם ומאשימים את עצמנו בחוסר היכולת שלנו לכבוש אותם . ניסיתי להראות לכם שאתם יכולים להתנגד ללחץ הזה ולעשות משהו שיעניק לכם הרבה שביעות רצון וקבלה עצמית . אין ספק שגם מעט עדיף על כלום . אבל אסור לנו לעצור כאן . אנחנו אזרחים שחיים בחברה משותפת, ואנחנו מוכרחים להסכים לנהל אותה יחד, אם אנחנו מעוניינים לתקוף ברצינות את המתחים המשות...
אל הספר