126 | להיות ( לא ) מושלמים הקניות עבר את כל הגלגולים האפשריים, כיכר השוק מצטמקת באורח בלתי הפיך ומתמלאת רשתות ענק של מזון מהיר, חנויות יד שנייה וסוכנויות הימורים . אמן גרפיטי ריסס צבע שחור על השלט “וולינגבורו“ בכניסה לעיירה, ולאיש לא דחוף לנקות אותו . אבא שלי אהב את וולינגבורו, אבל הוא כבר לא אוהב אותה . “היא הולכת אחורה,“ הוא תמיד אומר לי, “ואף אחד לא עושה עם זה כלום . “ בעיירה הנטושה הזאת, כמו ברוב העיירות הנטושות במערב הפוסט-תעשייתי, לא צריך הרבה כדי להיות במצב כלכלי טוב יחסית . ילדים שהיה להם כסף, כמו קווין ואיאן, חבריי מהתיכון, היו אלה שהערצנו ולא שכחנו מעולם . בשיכונים שגדלנו בהם — במרכז הבעיות של וולינגבורו — לנערים האלה היו חיים טובים . הם גרו בבתים החדשים שנבנו על גבול השיכונים, ואצלם לא התגלגלו ברחובות בקבוקים מנופצים וחיתולים מלוכלכים . הסיעו אותם לבית הספר במכוניות נקיות וייצוגיות . הם יצאו לנופש פעם בשנה בטורקיה או בספרד . והיינו מזהים את ההורים שלהם ממרחק באירועים בית ספריים, כי הם היו היחידים בסריגים ובעניבות . קווין ואיאן כבר היו חברים ותיקים עד שהכרתי אותם ממש, כשהגענו...
אל הספר