76 | להיות ( לא ) מושלמי ם סכום אפס בכלכלה המודרנית . שאלתי את פול : “כדי להתקדם בעולם, אפשר בכלל להסתדר בלי קצת פרפקציוניזם ? “ הוא נראה מבולבל מהשאלה, כאילו לא ממש תפסתי את חומרת הדברים שהוא אמר . לחצתי עליו : “אנסח את זה אחרת . החוויות של פרפקציוניסטים, הנתונים שהמעבדה שלך ומעבדות אחרות אספו — האם אלה בגדר סיפורים עם מוסר השכל על משהו שפשוט אי אפשר להצליח בלעדיו ? “ אף על פי שזה נושא שנוי במחלוקת, פול לא רצה לתת תשובה מעורפלת . הוא הקדיש שנים רבות לעבודה עם אנשים שסבלו מפרפקציוניזם, ולא היו לו כוונות עכשיו לשבת על הגדר . בתור מי שנמצא בחזית התחום, הוא אינו מסוגל להבין איך אפשר להעניק פרשנות חיובית, בריאה או תלויית נסיבות לתכונה הזאת . הוא ענה לי : “אני שומע אנשים אומרים שפרפקציוניזם הכרחי להצלחה בתחום כזה או אחר . אנשים אומרים למשל : 'אם תכוון לשלמוּת, תגיע למצוינות' או איזושהי וריאציה על התמה הזאת . “ הוא המשיך : “אבל זה די מטופש . אם אתה משאיר אמירות כאלה בלי תגובה, אתה בעצם משאיר על כנו את אחד המיתוסים הכי מסוכנים — שפרפקציוניזם חיוני להצלחה . “ פול וגורדון רואים באדם אחד את האחר...
אל הספר