פרק 1. הפגם האהוב עלינו או: האובססיה של החברה המודרנית לשלמותּ

16 | להיות ( לא ) מושלמים המרקחת המושלמת חומקת ממנו . יום אחד, כשהוא שקוע במבחנות שלו, ג'ורג'יאנה נתקלת ביומנו ומגלה רשימה של כישלונות . “אף שהשיג הרבה,“ היא מהרהרת, “גם הצלחותיו המצוינות ביותר היו כמעט ללא יוצא מן הכלל כישלונות לעומת האידיאל שאליו כיוון . “ ואז לפתע פתאום “אאוריקה ! “ איילמר רוקח נס אלכימי . “מים ממעיין שמימי“, שג'ורג'יאנה ממהרת לשתות . היא מתעלפת מותשת ולמחרת, כשהיא מתעוררת, היא לא רואה שום סימן לכתם הלידה . איילמר מתענג על הצלחתו : “הינך מושלמת ! “ הוא אומר לאשתו נטולת הרבב . אבל יש עוקץ בסיפור של הות'ורן . השיקוי אמנם תיקן את הכתם של ג'ורג'יאנה, אבל הוא עשה זאת במחיר חייה . כתם 1 הלידה נעלם, וזמן קצר לאחר מכן ג'ורג'יאנה עצמה נעלמת . מעט אחרי שפרסם הות'ורן את “כתם הלידה“, כתב סופר גותי אחר, אדגר אלן פו, תיאור מצמרר לא פחות של הפסיכולוגיה הטראגית של החתירה לשלמוּת . בסיפור הקצר של פו, “הדיוקן הסגלגל“, איש פצוע מחפש מקלט באחוזה נטושה על אי באיטליה . משָרתו מנסה לרפא את פצעיו, אבל נאלץ לוותר בסופו של דבר . הפצוע מעריך שמצבו חמור מדי והולך להסתתר באחד מחדרי האחוזה הרבים...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור