מבחלתת התלנון 67 המאחדת את הכוחות הפוליטיים העיקריים שהיו ממוקמים משמאל למפא"י . כוחות אלו דגלו בתפיסת עולם כלכלית מרקסיסטית ובאוריינטציה פרו-סובייטית, אולם מבחינה מדינית היו ביניהם חילוקי דעות קשים : בעוד חלקם תמכו בהקמת מדינה דו לאומית, יהודית-ערבית, אחרים פסלו את הרעיון ואחזו בתפיסה ביטחונית ניצית שדגלה בשלמות הארץ . רבים מחברי מפ"ם היו בעברם חברים במפא"י ועזבו את המפלגה מכיוון שהאמינו שהיא איבדה את דרכה, עובדה שיצרה משקעים רגשיים קשים בין שתי המפלגות . לכך התווספה העובדה שרבים, ובראשם בן גוריון, חששו מהאוריינטציה הפרו-סובייטית של מפ"ם, ולא פחות מכך מהעובדה שרבים ממפקדי הפלמ"ח הבכירים הזדהו עם מפלגה זו . פירוק הפלמ"ח על ידי בן גוריון בנובמבר 1947 , חרף מחאותיהם הנמרצות של מפקדיו, הוביל להאשמות כי ראש הממשלה הראשון פעל ממניעים פוליטיים, ותרם גם הוא לאווירה הרעילה בין שתי המפלגות, שסירבו לשבת יחדיו בקואליציה עד 1955 . מלבד הפלמ"ח, מפ"ם הייתה מזוהה ואף קשורה ארגונית גם לתנועת הנוער השומר הצעיר ולתנועת הקיבוץ הארצי . אך יובל נאמן הגיע מרקע שונה בתכלית מזה שאפיין את תומכי המפלגה : הוא נו...
אל הספר