מרד הגנרלים 8 זו לא הייתה חרדה תלושה מהמציאות, זה היה לקח היסטורי אלמנטרי שמשותף לרובם המכריע של היהודים בישראל . לא צריך להיות פרופ' למזרח-תיכון, ולא צריך להיות ראש אמ"ן או ראש השב"כ . צריך זיכרון יהודי ושכל ישר כדי להפנים את שבריריות הגורל היהודי . 2,000 שנות פוגרומים, רצח ורדיפה היו אמורות להספיק כדי שהיהודי ילמד שהטבח הבא צפוי כמו זריחת החמה . זו לא שאלה של אם, אלא של מתי . הכשל המקצועי ההיסטוריה היהודית ולקחיה ידועים ומוכרים . למרות זאת, כשהמידע המודיעיני זרם כנחשול בליל ה- 7 באוקטובר, רונן בר לא הוטרד ממאורעות תרפ"ט, פרעות חמלניצקי, הפרהוד, הסופות בנגב, שיירת הדסה, פוגרום אלכסנדריה או פרעות קישינב . במקום לחשוש מהתרחיש הצפוי מכל שהתממש אלפי פעמים בהיסטוריה היהודית, הוא פחד מתרחיש אחר לגמרי, ביזארי בהקשר המזרח-תיכוני : "מיסקלקולציה" . אם לוקחים כפשוטו את הנרטיב שהעלו בר ואנשיו ביחס להחלטות שקיבלו בליל האסון, הדבר העיקרי שהטריד את בר היה שהיהודים יבלבלו את הערבים, יסיטו אותם מחתירתם הרציונלית לשלום ויובילו למלחמה מיותרת . בספרו של ניר דבורי "משדר מלחמה" מופיעה אנקדוטה בלתי נתפסת שפ...
אל הספר