הבית האדום על חוף תל אביב

93 לֹא יַאֲרִיךְיָמִים, חֹמֶר הַיָּם אֲשֶׁר הֵבִיא אֶל הַחוֹפִים הָאֵלֶּה אֶת גּוֹיֵי הַיָּם וְאֶת הַיְּוָנִים וְאֶת הַצַּלְבָנִים : הַחֲלֻדָּה תִּפְשֶׂה בַּבַּרְזִלִּים וְתַעֲמִיק חָדוֹר וְהָעֲצָמוֹת תִּדְמֶינָה בְּאַחֲרִיתָן לְכָל הָאֲחֵרוֹת שֶׁנִּקְבְּרוּלְאֹרֶךְהַחוֹפִים .  אל הספר
הקיבוץ המאוחד