דת, מדינה ואמונה חילונית 243 חכמים, בלי טעמם הערב של משלים ואגדות . שיעור קומתו של גדול בתורה לא ניכר בנאום הזה, שלא עקר הרים וטחנם זה בזה ובקושי נשמע בו קול חיכוכם של חלוקי נחל קטנים, אבני צור צורמניות המתיזות ניצוצות שריחם כריחה של גופרית הבאה בנחיריו של אדם וגורמת לו לעוות את חוטמו . אפילו מטיף בינוני, בכנסייה קטנה בעיירה נידחת שברצועת התנ"ך בדרום ארצות הברית לא היה גאה בנאום כזה . נכון, רבבת הגברים ביד אליהו, ואלפי הנשים שנאספו לשמוע את דברי הרב שך מעל מסכי וידיאו באולמות נפרדים, טענו לאחר הנאום ששמעו בהתפעמות דברי תורה נשגבים, כמעט דברי אלוהים חיים . איש מהם לא ביטא אכזבה או שמץ של פקפוק בדברי רבו . אבל זה לא מפתיע : הם ציפו למעין התגלות, וכל מה שהרב שך היה אומר, אפילו היה קורא באוזני מעריציו הנלהבים את לוח הכפל, היה יורד לחדרי ליבם כצפיחית בדבש . לא היה כל סיכוי שיקום מביניהם איזה ילד ויקרא שהמלך עירום . ועוד דבר לא היה בדברי הרב : שמץ של אהבת ישראל . יש סוג של התחסדות, שמן זית זך, שהיא סגנון האהוב על דתיים בפנייתם אל חילונים : מי שאינו מאמין משול לילד שאינו מבין . ישראל, אף על פ...
אל הספר