דת, מדינה ואמונה חילונית 237 ותעמולה ימנית לאומנית שאין לה מקום בצבא של בעלי דעות שונות . בעבר, כחייל ואיש מילואים, התקוממתי נגד כפייה דתית בצה"ל, וגם נגד טקסים מסורתיים שהייתי מוכן להשתתף בהם מרצון . בערב פסח תשי"ט הייתי עציר בשל עבירות משמעת בנח"ל המוצנח . רס"ר מטבח קשוח טרטר אותנו שש – עשרה שעות בהכשרת מטבח הבסיס המזוהם לפסח . הוא גער וקילל ואיים, ואנחנו זעמנו : לא חשבנו שתפקידנו, כחילונים, להכשיר מטבחים . נקמנו בו : רגע לפני בואם של משגיחי הכשרות זרקנו לתנורי האפייה ודודי הבישול חופנים של פתיתי לחם . קל לנחש איך אותם כלי קודש ירדו על הרס"ר . לעומת זאת, כשבילינו את ליל פסח בזחל"ם זרקור שתר אחרי סירות מחבלים בחוף רפיח, היו שני חיילים דתיים שהצטערו על שאין הם יודעים לערוך סדר כהלכתו . הייתה לנו "ערכת סדר" צבאית בקופסת קרטון . זכרתי גרסא דינקותא והתנדבתי, מרצון ובלי כפייה, לשבת בראש שולחן הסדר — מכסה הזחל"ם שהפיץ חום נעים בלילה הקריר . סלסלתי במזמורים והטעמתי את הברכות . ועוד דוגמה : בשנת 79 שֵירַתי במילואים בסנטה קתרינה, הנישא בהרי סיני . בערב פורים נדהמנו לראות ששלוחי הרבי מלובביץ' ה...
אל הספר