הקיבוץ והשד העדתי 229 את הדיווח לענפים, ושוב אינה שולטת בניהול התקציבים הצרכניים . מרכז המשק כנ"ל . אבל אין ברירה ! קצב קבלת ההחלטות הולך וגובר עם השינויים, ומי שמפגר משלם ביוקר . אתה יכול להיות יצרן מעולה ולהפסיד כתוצאה מניהול כספי כושל וגישה מוטעית למיסוי . זו לא מחלה קיבוצית בלבד, זו מחלה של המדינה . בכל המגזר היצרני חל עיוות . המון מרץ ומשאבים מופנים למניפולציות פיננסיות במקום לייצור עצמו . ובכל זאת ניסינו לשמור על פרופורציות בין התחומים . עובדה היא שקדחנו בארות, הקמנו שותפות חקלאית עם קיבוץ מגן הסמוך, הפרדס נעקר, עדר הבקר נעלם מהנוף, וצמח מפעל חדש . איך עשינו זאת כשהממשלה יצאה מהתמונה ? הטבע אינו סובל חלל ריק . במקום הממשלה נכנסו לתמונה הארגונים התנועתיים והאזוריים למיניהם . הבנקים הגדולים שלנו אינם בנק חקלאות ובנק הפועלים אלא קרן השומר הצעיר ומשקי הנגב, וכן גם קיבוצי השומר הצעיר ומפעלי תֶכֶן . איך הם עושים זאת ? גם הם שינו כיוון והתפתחו בתחום הפיננסי . הארגון האזורי משקי הנגב אינו עוסק רק בקנייה זולה ותנאי אשראי נוחים . הארגון גם מגייס הון בהיקף אדיר ומעמיד אותו לרשות המשקים כהון...
אל הספר