עד קצה גבול 150 עם לבנון, מתנגדי ההחזרה יפגינו דמיון יצירתי, וימצאו תירוץ מפוברק כלשהו לדחות את החזרת העקורים לעיתוי אחר . איזו הצגה משעממת ! אם הדיון יתמשך, יראיינו שוב בטלוויזיה את נציגי המושבים במרום הגליל, שיצהירו שלא ייתנו לגזול מהם את אדמות העקורים שברשותם . שוב יבוא חכמולוג תורן שיתקוף את סאסא וברעם על שהתנחלו על אדמות העקורים, ונציגי הקיבוצים האלה יבהירו בפעם המאה ואחת שמעולם לא התנגדו להחזרת העקורים . נציגי העקורים, חלקם בבגדי כמורה, ינענעו שוב את ראשיהם בהסכמה ויישבעו בצלב הקדוש שיסכימו לפשרה ויסתפקו בטרשים, שהם אינם מתכוונים לתבוע שיחזירו להם שטחים ששכניהם היהודים מעבדים . אגב, הנימוק העכשווי נגד העיתוי, סיכון תהליך השלום, מצדיק כל עוול, לא רק באיקרית ובירעם, אלא גם הפקעות וגירושים חדשים, והכוונה אינה לגירוש האווילי של פעילי החמאס מאשתקד . האמביציה החולנית הזו, להפקיע אדמות מערבים, והסירוב הפנאטי שלא להחזיר לערבים לעולם אפילו דונם של אדמה או בית אחד, אפילו לא בית אחד בסילואן שליד ירושלים שמשרד המשפטים קבע שנגזל שלא כחוק, הם נגע כרוני שכל ממשלות ישראל לקו בו . אהרון קליין, הכ...
אל הספר