להיות ערבי ישראלי 137 זועם . כשזה קורה כבר אין זה חשוב מי הצודק, והבושה היא של כולנו . הנזק המוסרי, המדיני, הכלכלי והצבאי שמאורעות השבועיים האחרונים גרמו למדינת ישראל הוא עצום, ויחסינו עם ערביי ישראל ותושבי השטחים שוב לא יהיו כמקודם . התרגלנו לראות את הערבים שתחת שלטוננו כ"דוד תום" כנוע ונחמד, שהולך כל בוקר לעבוד אצל הבוס היהודי, ובעת מלחמה תורם דם ומתגייס לעבודה בקיבוצים . חשבנו שאפשר לשמור על יחסים יפים כאלה מבלי לתת כל תמורה, וכשמיעוט כזה נלחם עבור עניין צודק כשמירה על מעט האדמה שנותרה בידיו לאחר שרשרת ארוכה של הפקעות, קופצים פטריוטים בעיני עצמם כמזכיר מועצת פועלי חיפה, תעשיינים, קבלנים ואף שרים ופקידי ממשלה ומאיימים בפיטורים ובשלילת הגנה מקצועית . על פי התגובה במגזר היהודי ניתן היה לחשוב שמדובר פה במרידה צבאית, בעוד שלאמיתו של דבר צריכים היינו להיות גאים בכך ש – 28 שנות חינוך דמוקרטי הביאו את הערבים להכריז על שביתת מחאה בלבד, אמצעי לגאלי ומכובד בכל דמוקרטיה . אפילו מפ"ם נסחפה בזרם העכור הזה . לאחר שליוותה בנאמנות את מאבקם של הערבים בשלבים הראשונים, היא נסוגה לפני השביתה ואימצה קו ש...
אל הספר