תשובה למשאל מתרגמים בכתב העת ״הו ! ״ | 195 ב״עוטה עור הנמר״ שלו שירה עברית שמעטות כמוה . הגם שיש בכך משהו משונה — הלא לא ניהלנו אף לא שיחה רגילה אחת — אני יכול לומר שהוא היה מורי החי הראשון בתרגום שירה . מן המתים היו לי מורים רבים, בראשם אבי, שלמה דיקמן . ניסיונות התרגום הראשונים שלי לא עלו יפה : אי-כאן אי-שם הייתי מצליח להריק לעברית בית שיר שעמד איכשהו על מכונו, אבל עבר זמן רב עד שיכולתי לשיר שלם . בסוף שנות השבעים התחלתי לפרסם תרגומי שירים במוספי העיתונים, רובם תרגומי שירה רוסית . כשנרשמתי ללמוד בחוג ללימודים קלאסיים בתל אביב השתנו פני הדברים : קריאה מדוקדקת בדברי שיר יווניים ורומיים הייתה מרכיב רגיל בתוכנית הלימודים . בעצם, הייתה זאת פעילות תרגומית, אם כי לא שירית . שניים-שלושה מן המורים התעניינו בתרגום ונתנו לו מחֵילם . במיוחד התיידדתי אז עם דוד וייסרט . במשך כשנה נהגתי לנסוע אליו לירושלים ולתרגם עמו משירי קטולוס, שבתרגום מכלול שירתו עסק אז יחד עם רחל בירנבאום . העבודה עם וייסרט הייתה שיעור מועיל מאין כמותו : בשיטת עבודה מעין זאת לא התנסיתי עד אז, ומאז התנסיתי בה שוב רק פעם אחת, ול...
אל הספר