114 | שורות אחרונות וראשונה נמנע הסופר במידת האפשר ( להוציא איזה חריג פה ושם ) ממהלכים אופייניים ל"רומן בהמשכים", כגון סיומי פרקים מפתיעים או קיטוע מלאכותי לשם הגברת המתח — אותו תעלול מוכר וידוע של הכותבים בסוגה הזאת . בסופו של דבר אכן עלה בידו ליצור רומן שכל אחד מתריסר ספריו עומד ברשות עצמו, אך כולם יחד מהווים אחדות כבירה אחת . גרעין העלילה במעשה שהיה, שדוסטויבסקי נתקל בו כמעט עשרים שנה לפני שניגש לכתיבת הרומן . לאחר שהומתק עונש המוות שהושת עליו בעוון השתתפותו בחוג המחתרתי המהפכני של בּוּטָשֵבִיץ'-פֶּטְרָשֶבְסְקִי, נידון דוסטויבסקי לארבע שנות גלות ועבודת פרך בסיביר . בימי שבתו במצודת העיר הסיבירית אוֹמְסְק התוודע אל אסיר פרך אחד, הסגן לשעבר אילינסקי, שנשפט בעוון רצח אב, הורשע ונידון לעשרים שנות גלות ועבודת פרך . "רוצח-אב זה מן האצילים" עורר בדוסטויבסקי סקרנות עצומה, והוא רשם את דיוקנו ב״רשימות מבית המוות״ : איש צעיר, הולל, שהסתבך בחובות ורצח את אביו כדי לזכות בכספי ירושתו . אילינסקי אומנם מעולם לא הודה ברצח, אך דוסטויבסקי מספר לקוראיו ששמע את פרטי המעשה מפי בני העיר שבה שירת אותו רוצח...
אל הספר