שלמה דיקמן : דיוקנו של אדם ומתרגם | 101 אז בטרוצקיזם, ובצעירותו כתב מכתב נרגש למהפכנית האגדית וֵרָה פִיגְנֶר, מפני שזמם לחבר איזו מונוגרפיה על "נארודנאיה ווליה" . באותם ימים הילך בין הבריות כבן הלאום האוֹסֶטִי יעקב אַלְטָאיֶיב, הגם שבממש היה יהודי אודסאי, ושם משפחתו האמיתי היה דְזיוּבִּין . הוא היה בן דודו של יהודי מחליף-שם אחר, המשורר הקונסטרוקטיביסט המוכשר אדוארד בַּגְרִיצְקִי, ובנו של יהודי מתבולל, רופא מצליח, שבגיליון מצהיב של העיתון "אוֹדֶסְסקִיֶה נוֹבוֹסְטִי" משנת 1903 ראיתי אי אז באחת הספריות מודעה שפרסם : "הדוקטור יוליאן דזיובין ירפא את המחלה הצרפתית בשכר שלושה רובלים" . אחיו, אלכסנדר, היה עורך דין שעלה במעלות ההצלחה הסובייטית, שהובילוהו היישר אל קיר הירויים כבר בראשית הטיהורים הגדולים של שנת 1937 . יעקב אימץ את בתו היחידה, נטשה, ודאג לחינוכה . היא למדה גאודזיה וקרטוגרפיה בפוליטכניקום של נובוסיבירסק, וכעלמה צעירה, צמה שעובייה כזרוע איש כרוכה על ראשה, הייתה יוצאת בראש משלחות מודדים למעמקי הטייגה הסיבירית . בחופשים הייתה באה לוורקוטה, שם כבר התגורר אביה המאמץ בבקתה ב"אזור החופשי"...
אל הספר