50 | שורות אחרונות כמעט הנובעת מאימון מוקדם ומהרגל ממושך . היוונים הוכשרו, כפי שרק מעטים הוכשרו אי פעם, להבנה מלאה, כמעט מקצועית, לגבי אפשרויותיה וקשייה של אמנות העומדת במלוא התפתחותה . . . חיבת העם אל השירה ביוון ראויה לציון מיוחד, אם נזכור שבדרך כלל נכתבה בשפה מלאכותית ביותר . לבד מכמה משוררים ליריים, כספפו, אלקאיוס ואנקראון, שכתבו פחות או יותר בשפה המקומית שלהם, כתובה השירה היוונית כולה בלשון 1 שבה השתמשו לצרכי שירה, ואך ורק לשירה . דברים אלה הם הכללה, ויהיו, כמובן, מלומדים שידייקו את התמונה הלשונית בכל מקרה ומקרה, אבל בעיקרו של דבר הם נכונים . מי שמעורר רושם שאתונאי כלשהו הלך לאמפיתיאטרון כדי ״לראות הצגה״ בלשון שבה ערך את קניותיו בשוק, או שבן נֵמֵאָה כלשהו ״הלך להופעה של פִּינְדָרוֹס״ ולהקת זמריו לשמוע ביצוע של מזמור ניצחון ביוונית שבה פטפט עם שכניו — אדם זה זורה חול בעיני קוראיו . לכל זה אפשר להשיב שמנהגיהם של הקדמונים בענייני שירה אינם מחייבים אותנו בימינו ובמצבנו . אותנו מחייבת השירה הקיימת בימינו . מבחינתי, עמדה זאת, שיש בה טעם ברור, מחייבת מחשבה נוספת . "כל דור ודור חייב לתרגם...
אל הספר