בעלי התוספות בני המאה השתים עשרה שנמנעו ממיסטיקה: תגובה לתרבות הרבנית הקדם־צלבנית בצרפת ובאשכנז

עו למ ם ש ל ב ע ל י הת וס פ ות [   424  ] לכן ניסיונו של רשב"ם להרחיק את עצמו ואת קוראיו מן הספקולציה והסמליות המיסטית לא היה מחמת בורות או חוסר מודעות, אלא אסטרטגיה מודעת מצדו . גם בן זמנו האשכנזי של רשב"ם, ר' אליעזר ב"ר נתן ( ראב"ן ) ממגנצא, נמנע מעיסוק בסוד . ההקדמה לפירושו לתפילה ולפיוטים דומה להפליא הן בסגנונה והן בתכניה לזו של ר' אלעזר מוורמייזא בפירושו לתפילה שחובר כעבור שני דורות . ואכן, שתי ההקדמות הללו הושוו זו לצד זו במחקר העכשווי, 11 אך ההשוואה מצביעה על הבדל בולט . בעוד שר' אלעזר מוורמייזא מביע עניין רב בהבהרת 'סודות התפילה' ו'סוד הברכה', ראב"ן אינו מזכיר כלל את הממדים הללו, וטוען רק כי בכוונתו לספק פרשנויות בסיסיות ואקזוטריות לתפילה ולברכות . 12 בהצהרה מתודולוגית אחרת ראב"ן מציין כי השמיט במכוון חומר אזוטרי על אף שגם הוא, כמו רשב"ם, היה מודע היטב לסוג זה של חומר : 'אופנים ( = פיוטים הנאמרים בברכה הראשונה שלפני קריאת שמע, לפני ההתייחסות למלאכים וליצורים שמימיים, ורגיל שמצויים בהם רעיונות אזוטריים ) איני צריך [ ובכ"י אחר : כדיי ] לפרשם, דאין דורשים מעשה מרכבה [ אפילו ] ביחי...  אל הספר
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר