מבוא

עו למ ם ש ל ב ע ל י הת וס פ ות [   053  ] בעתיד . כך, למשל, כותב אורבך על חתנו של ראב"ן, ר' שמואל בן נטרונאי ( המכונה רשב"ט או ר' שב"ט ) : 'מפיוטיו של רשב"ט ידועה רק סליחה אחת ליום הכיפורים' . 2 בדרך כלל, הערות קצרות אלו מופיעות לאחר שאורבך תיאר בפירוט רב את ההישגים השונים של אותם בעלי תוספות בתחום הפרשנות וההלכה התלמודית . ממש בסיומו של פרק בן 33 עמודים על תלמידו הבולט של רבנו תם ( ואחיינו ) , הר"י ( ר' יצחק ב"ר שמואל מדמפייר ) , ובנו ר' אלחנן, וכתביהם התלמודיים, אורבך כותב כי 'גם הבן וגם האב ניסו את כוחם בכתיבת פיוטים בסגנון הדור' . בהערה, הקורא מופנה למחקרים של צונץ, לנדסהוט ודוידזון, אשר חושפים כי אף על פי שכמה פיוטים המיוחסים לר' יצחק ב"ר שמואל אולי לא יצאו מתחת ידו של ר"י, הוא ובנו בכל זאת כתבו יותר מ – 15 פיוטים . 3 באופן דומה, אורבך כותב על תלמידו של ר"י, ר' יצחק ב"ר אברהם ( ריצב"א ) : 'ייתכן כי אף עם הפייטנים יימנה', ומציין בהערתו שצונץ מונה 'י"ז חכמים ופייטנים ששמם יצחק בר' אברהם', ובכך רומז שאולי אף אחד מפייטנים אלה אינו בעל התוספות המכונה הריצב"א . 4 דברי אורבך יוצרים את הר...  אל הספר