פירושי בעלי התוספות לתורה מאמצע המאה השלוש עשרה

עו למ ם ש ל ב ע ל י הת וס פ ות [   633  ] ספרותי וסגנוני מלא של אוספי פירושי בעלי התוספות על התורה והיחסים שבין כתבי היד הרבים בהם הם מצויים — הוא מעבר לתחומו של חיבור זה . אף על פי כן, כפי שטענתי במקום אחר, הפירושים וההרחבות המדרשיים הרבים המצויים באוספים מאוחרים אלה של בעלי התוספות על התורה, יחד עם פירושים תלמודיים ופירושים על דרך התוספות של פסוקי המקרא, לצד מידה מסויימת של פרשנות פשט הכלולה בהם, נועדו ליצור פירוש פופולרי יותר מאשר פירושי הפשטנים של צרפת הצפונית וממשיכיהם הישירים מקרב בעלי התוספות . אוספי בעלי התוספות על התורה נועדו, ככל הנראה, למשוך קהל קוראים ברמה פחותה מזאת של האליטות הרבניות מהדרג הראשון . אכן, ייתכן ואוספים אלה משקפים מאמץ של אליטה צרפתית ואשכנזית מהדרג השני לספק לקהל רחב יותר סוגים שונים של חומרים דמויי תוספות — הלכתיים, תלמודיים, מדרשיים ופרשניים — בעלי זיקה לתורה ומסודרים סביב הטקסט המקראי . 163 אכן, קיימות עדויות למספר אוספים גדולים שחוברו בידי יחידים בגרמניה ואוסטריה, מאמצע המאה השלוש עשרה ועד סופה, המביאים מתורת בעלי התוספות בעיקר בהלכה, אך גם במדרש ואגדה,...  אל הספר