עו למ ם ש ל ב ע ל י הת וס פ ות [ 872 ] בלימוד ובפרשנות התלמוד הירושלמי והספרא, במסגרת הרחבת היקף החיבורים התלמודיים וההלכתיים הנלמדים, אולי משקפת את השפעת חסידי אשכנז, לצד הנהגותיו החסידיות ונטיותיו המיסטיות . 232 אף על פי כן, נראה כי ר' שמחה לא יצר פירושים על התורה בכמות ניכרת, ובוודאי שלא חיבר קורפוס שלם . להלן אדון בכמה מפירושיו המפוזרים שנשארו לנו . א . רש"י על בראשית ג, יד, משלב את פירוש התלמוד לפסוק . הקב"ה פועל מיד להרשעת הנחש וענישתו ( 'כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת' ) , ללא בירור מניעי הנחש, בניגוד לבירור שנערך הן לאדם והן לחוה ( שם ג, יא ו – יג ) . כפי שציין רש"י, התלמוד הבבלי ( סנהדרין כט ע"א ) הסיק מכאן 'שאין מהפכים בזכותו של מסית, שאילו שאלו למה עשית זאת, היה לו להשיב : דברי הרב [ האל ] ודברי התלמיד [ הנחש ] , דברי מי שומעין' ? לנחש לא ניתנה הזדמנות לטעון טענה זו . בפירושו על התורה, ר' משה מקוצי מקשה על פירוש זה שהרי הנחש כנראה היה יודע מה שחוה תעשה ואם כן אין לחשבו כמסית ומדיח . 233 ואמנם, לרבינו שמחה מייחסים שאלה הנוגעת לבעיה רחבה יותר בהלכה . לפי הקטע הנזכר בבבלי סנהדרין, כל מ...
אל הספר