עו למ ם ש ל ב ע ל י הת וס פ ות [ 832 ] אלו שיצר ר' ישעיה, והוא מאפיין את החומרים והשיטות האשכנזיות, הספרדיות והאיטלקיות ששימשו בחיבורן של אותן תוספות . הוא מציע שרי"ד חיבר את התוספות שלו ברבע הראשון של המאה השלוש עשרה, לפני שחיבר את אוספי פסקי ההלכה שלו ( כולל את ספר המכריע ) המשקפים סביבה איטלקית או ביזנטית מובהקת יותר . 107 תא-שמע מתארך את פירושו על התורה לשלב מוקדם יחסית בפעילותו של רי"ד, לפני כתיבת החידושים התלמודיים והחיבורים ההלכתיים, ואולי אף בעודו לומד באשכנז או ממש לאחר שובו לאיטליה, בשנים הראשונות של המאה השלוש עשרה . תא-שמע מבסס את הערכתו על כ"י פריס 660 ושלושה כתבי יד מקבילים, וכן על כ"י מוסקבה ,303 שאותו ראה כגרסה מלאה יותר של פירושו, כפי שנרחיב להלן . חיבוריו התלמודיים של רי"ד מזכירים את פירושו לתורה מספר פעמים, בעוד שפירוש התורה אינו מתייחס לכתביו התלמודיים . כמעט כל החכמים הנזכרים בשמם בפירוש התורה של רי"ד הם אשכנזים, כאשר רובם מגיעים מחוגו של ר' שמחה משפיירא ( המצוטט פעמיים ) ותלמידיו . בנוסף, ר' יהודה החסיד ורבנו תם מצוטטים כמה פעמים, ור' יוסף בכור שור מוזכר בשמו פ...
אל הספר