ההבדלים בין אשכנז לצרפת ופשרם

הומ   ו מד ב מל קק בד   ב ה ק רה [   18  ] ( 'ערכאות' ) , בפרט בענייני כספים . פרקטיקה זו נדחתה בתקנה על-קהילתית שהונפקה בכינוס בטרוייש בסביבות שנת 1150 . אמנם כמה רבנים אשכנזים בולטים ודיינים קהילתיים מובילים, כגון ראב"ן ממגנצא ור' אליעזר ב"ר שמשון מקלן, נכללו בין החותמים, אך תקנה זו, וכן הכינוס עצמו, היו פרי יוזמתם של רבנו תם ורשב"ם, והשתתפו בו בעיקר ראשי היהדות שבצפון צרפת . התקנה אוסרת על כל יהודי לתבוע יהודי אחר בבתי משפט לא-יהודיים, והיא אוסרת על יהודי להשתמש לטובתו בכל קשר לבתי משפט אלה ולרשויות החילוניות במחלוקתו עם יהודי אחר, 137 אם כי, כמובן, גם חכמי אשכנז המאוחרים התנגדו בתוקף ל'ערכאות' . 138 137 ראה פינקלשטיין, שלטון עצמי, עמ' 41 - ,43 150 - 160 . ייתכן שהאיסור לפנות לערכאות של גויים הודגש לפני כן בתקנה המיוחסת לרבנו גרשום ממגנצא . ראה אלון, המשפט העברי, ב, עמ' 635 ( הערה 24 ) . 138 ראה המרדכי לבבא קמא, מהד' הלפרין, עמ' 244 - 245 ( סימנים קצהקצו ) : 'מעשה בר' אפרים שהלך בערכאות של גוים וקבל על ר' יואל להכריחו שיעשה לו דין יהודים . ומתוך כך קבל ר' יואל על ר' אפרים והפסיד ממו...  אל הספר