פרק ז

פירוש יפת בן עֵלי לספר עמוס 6 7 ״יוֹצֵר גֹּבַי״ ( ז, א ) ״וְהִנֵּה קֹרֵא לָרִב בָּאֵשׁ״ ( ז, ד ) ״נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ״ ( ז, בישראל, והם ז ) ״וְהִנֵּה כְּלוּב קָיִץ״ ( ח, א ) . הנביא הליץ יושר בשניים הראשונים וה׳ יתעלה נענה לו 8 עליהם, [ אבל ] הוא מנע ממנו להליץ יושר בשניים האחרים, כפי שנבאר זאת בהמשך . באומרו ״כֹּה הִרְאַנִי״ ( ז, א ) כוונתו, שהוא הראה לו מראות נבואה, דוגמת מה שראה 9 יחזקאל את צורת הבית במראות אלוהים . באומרו ״וְהִנֵּה יוֹצֵר גֹּבַי״ ( שם ) כוונתו, שהוא ראה חרגול, והוא סוג של ארבה ששמו גֹּבַי . אדון העולמים ברא אותו בזמן כלשהו ללא רוח שדחפה אותו ממקומו והביאה 0 אותו . אחר כך הודיע, שהוא הביא אותו כאשר זרע הלקיש מתחיל לצאת מהאדמה, וזה אחר כך גם הודיע, שהוא הביא את הגֹבַי בסוף הזמן שבו בערך בסוף חודש טבת . הביא עולה הלקיש, כאומרו ״וְהִנֵּה לֶקֶשׁאַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ״ ( שם ) , וזה בחודש ניסן . הספר הקרוי על שמו, בעוד ש״מֻדוון״ ( עורך מקראי ) היה אחראי למבנה הסופי של הספר ( יפת, פירוש הושע, עמ׳ 6 - 6 והע׳ ) . לעומת זאת, לדעת חז״ל אנשי כנסת הגדולה הם שחיברו את ספרי ...  אל הספר