פרק ו

פירוש יפת בן עֵלי לספר עמוס 54 55 להשכין את כבודי באמרו ״מְתָאֵב אָנֹכִי״ ( שם ) כוונתו, שעד אותו הזמן הזה חשקתי 56 אשר הוא ״גאון יעקב״, אבל בזמן הזה שנאתי את ארמונות יעקב, והם בירושלים, ״ארמנות ירושלם״ . באומרו ״וְהִסְגַּרְתִּי עִיר וּמְלֹאָהּ״ ( שם ) כוונתו, אסגיר את הערים עם כל בעלי החיים, 57 ואבני החן אשר בהן ביד האויב, כדי שיחריב את הערים, ישרוף אותן, יהרוג, הרהיטים ייקח בשבי ויבזוז . אחר כך, אם יימלטו מקצתם מיד האויב ויסתתרו במקום [ כלשהו ] , 58 הם ימותו מרעב או ממגפה . לאחר שהאויב יעזוב את העיר יבואו קרוביהם כדי לבקר את האנשים שהסתתרו ולראות מה קרה להם . נראה, שהמבקרים הללו הם אשר חסו אצל האויב והוא השאיר אותם [ בחיים ] , לכן הם יבואו ויראו שהם כבר מתו . אחד מהם יעמוד בפתח הבית והשני ייכנס לבית כדי להוציא את המתים, כאומרו ״לְהוֹצִיא עֲצָמִים״ ( ו, י ) . לא נֶאמר ״להוציא מתים״, [ וזאת ] כדי ללמד שהם מתו מזמן והוציאו אותם איברים איברים . באומרו ״וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת״ ( שם ) כוונתו, שהעומד ליד הדלת יאמר לזה שהגיע לחלק הקדמי של הבית לראות אם נשאר בבית אדם מת, או א...  אל הספר