פירוש יפת בן עֵלי לספר עמוס 0 [ ב ] נִשְׁבַּע אֲדֹנָי ה ׳ בְּקָדְשׁוֹכִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה . נשבע אדון העולמים האל בשם קדשו כי הנה ימים באים עליכן ותינשאנה 5 ואחריתכן בקדירות הדגים . בכלים חדים [ ג ] וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה נְאֻם ה ׳ . 6 תצאנה ופריצים 5 בכתבי היד השונים מצויות שלוש צורות : ״באללשאן״, ״באללסאן״ או ״באלסנאן״ . בהמשך הביאור יפת הסביר ש״אללסאן״ הם ״אלמנאשל אלתי ינשל בהא אללחם שי בעד שי״ ( = המזלגות, אשר באמצעותם מוציאים את הבשר [ מהקדירה ] חלק אחר חלק ) . בפירושו לאיוב ה, ה כתב יפת : ״ואומרו ׳ואל מצנים יקחהו׳, כלומר עונש גיהנום הנמשל בשיני הרמחים והכידונים המייסרים . ׳מצנים׳ במקום ׳צנים׳, כמו ׳מבית לפרכת׳ ( ויק׳ טז, ב ) והוא במקום ׳בית לפרוכת׳, וכמוהו ׳מחוץ׳ ( ויק׳ כד, ג ) שהוא ׳במקום חוץ׳״ ( יפת, פירוש איוב, עמ׳ 98 ) . כלומר, יפת עצמו הסביר ש״צנים״ הם כלים חדים דוגמת הרומח . בכתב היד שבו השתמש אבישור הלשון ״באלסנאן״ . כיוון שבכתב יד זה מצוי רק תרגום ב...
אל הספר