פרק א

פרק א – התרגום העברי 69 69 [ יב ] וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּתֵימָן וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בָּצְרָה . ואשלח אש בתימן ו [ היא ] תכַלה את ארמונות בצרה . לאחר שהזכיר מה עשו פלשתים לישראל, בכך שהסגירו אותם לאדום, הזכיר את מה שעשה אדום ואמר ״עַל רָדְפוֹבַחֶרֶב אָחִיו״ ( א, יא ) , וכוונתו בכך שהרג את ישראל בזמן בית שני . אמר ״עַל רָדְפוֹבַחֶרֶב״ ( שם ) ולא אמר ״על הרגו בחרב אחיו״ . דבר זה מעיד על החוּמרה של מעשיו, בכך שהוא הרג את מי שהרג, ואחר כך רדף אחר הנמלטים בחרב 57 והרג אותם . לכן אמר ״עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו״ ( שם ) . באומרו ״אָחִיו״ ( שם ) הוא מתכוון ליעקב, אשר הוא אחיו של עשיו, וכפי שאמר אדוננו משה ע״ה כאשר שלח את השליחים לאדום : ״כֹּה אָמַר אָחִיךָיִשְׂרָאֵל״ ( במ׳ כ, יד ) , ואמר ״לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא״ ( דב׳ כג, ח ) . אחר כך אמר ״וְשִׁחֵת רַחֲמָיו״, וכוונתו בכך, שהוא לא חמל על אחִיו כפי שאח חומל על אח, וזה מה שעשה להם בבית שני . אחר כך אמר ״וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ״ וכוונתו בכך למה שהוא עושה להם לאורך הגלות, 59 58 והוא הורג אותם כל הזמן . וטורף אותם תמיד, כפי שחיית טרף ...  אל הספר