פירוש יפת בן עֵלי לספר עמוס 8 לא זו בלבד שפירושו של יפת כולל את שתי הגישות ללא סתירה ביניהן, הן אף משלימות זו את זו, כך שהפירוש האקטואלי-סמלי הוא דוגמה לפירוש הספרותי, או הרחבה החושפת היבט אחר שלו . בביאורו על פרק ח, פס׳ יא - יב, ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה׳ וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַאֵת דִּבְרֵי ה׳ . וְנָעוּמִיָּם עַד יָם וּמִצָּפוֹן וְעַד מִזְרָח יְשׁוֹטְטוּלְבַקֵּשׁאֶת דְּבַר ה׳ וְלֹא יִמְצָאוּ״, יפת פתח בהסבר לשוני-הקשרי, ולפיו הנביא תיאר תחילה מה יקרה לאלה מישראל שיישארו בחיים . מייד לאחר מכן הוא תיאר מה יתרחש באחרית הימים, כאשר לא יהיו נביאים והעם ישתוקק לשמוע את דבר ה׳, כפי שאדם רעב וצמא משתוקק למזון ולשתייה . בהמשך לפירושו זה יפת תיאר מה יקרה בתקופה שלא יהיו בה נביאים, ולמעשה יצא בכך נגד הרבניים והאשים אותם בריבוי המחלוקות בעם : משום שבהֵעָדֵר הנביאים רבו המחלוקות בקרב ישראל, מכיוון שקמו אנשים שחידשו אמונות שה׳ יתעלה לא ציווה עליהן, והאמונות הללו נשארו בקרב ישראל . כאשר יקומו באחרית הימים ״שבי פשע ביעקב״ ...
אל הספר