פרק שני: האישה כאחר בימי הביניים

ה א י ש ה כ א ח ר ב י מ י ה ב י נ י י ם 61 האישה נתפסה בחברה הכללית כנחותה, בשל היותה מופקדת על עבודות הבית ולידת צאצאים . בהגות הקבלית האישה מוצגת ככוח אלוהי נחות ( "מלכות" ) , שהוא שיקוף של שאר הכוחות . אף על פי כן ספירות אחרות, גבוהות יותר, מכונות אף הן בשמות נקביים ( "בינה", "גבורה", "תפארת" 39 באותה מידה גם 38 הגוף הנשי אף הוא מוטיב בהגות הקבלית . וכדומה ) . כוחות הרוע מסומלים באישה ( "קליפות" ) . ראוי לציין עובדה סמלית : ההגות היהודית השיטתית נפתחה עם חיבורו של רב סעדיה גאון, ספר האמונות והדעות . כידוע הוא צידד בגישת "האמת הכפולה" . הוא היה משוכנע באופן מוחלט, שחקירה שכלית נאותה תביא למסקנות זהות לאמת ההתגלותית . על כן שאל בהקדמת הספר, מדוע אירעה ההתגלות אם ניתן להגיע לאמת באמצעות השכל . אחת התשובות שנתן היא, "ומי שיהיה מן הנשים או הנערים ומי שלא ידע לעיין תהיה דתו 40 כלומר מאחר שנשים אינן יכולות להגיע לדרךשלמה לו ומגיע אליה" . החיים הראויה בכוחות עצמן, מן הסתם בשל מצבן החברתי, הרי שההתגלות מספקת להן דרך זו . מבחינה זו האישה שווה לקטן ולמוגבל בשכלו, והיחס אליה כ"אחר" הוא פטרוני ....  אל הספר