שער שניב לחבק ולדרוש | 95 יכול, ופה כאילו שגרה . הפער הזה יצר אצלי תחושה לא נוחה, ורציתי לפעול . החלטתי שהדרך שלי לתרום יכולה להיות בניהול בית ספר של תלמידים מפונים . "התקשרתי למנח"י ( מִנהל חינוך ירושלים ) ואמרתי שאני רוצה לעבוד בבית ספר של מפונים בים המלח או בכל מקום אחר שבו יהיה בי צורך, והם הבטיחו לחזור אלי . אחר כך כינסתי את ההנהלה ואמרתי גם להם שאני רוצה לנהל בית ספר של מפונים . ביקשתי מהם לנהל את המקום במקומי, אמרתי להם שאני סומכת עליהם . הצוות מאוד פרגן וחיזק אותי . "התקשרתי מדי יום למנח"י כדי לברר איפה עומדת הבקשה שלי, כי הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך כך - הקרקע בוערת ואני מנהלת שגרה כאילו כלום לא קרה . כעבור כמה ימים, לשמחתי, במנח"י הציעו לי : במקום שתלכי למפונים, נביא את כל מפוני קריית שמונה בירושלים אליכם לבית הספר, שילמדו אצלכם . דיברתי עם ההנהלה, עם צוות המורים ועם ועד ההורים, וכולם מאוד תמכו ברעיון ואפילו שמחו על ההזדמנות" . אנחנו לא "עושים טובה" "מכיוון שקריית שמונה פונתה אחרונה, לא היו הרבה מקומות מרוכזים שבהם היה אפשר לקלוט את המפונים משם, והם היו פזורים ברחבי ירושלים ....
אל הספר