אחרי החגים · עַכְשָׁיו כְּשֶׁלִּיבֵּךְ חַם | 369 הַשֵּׁנִי הַפּוֹנֶה, הוּא נוֹשֵׂא אֶת אֲשֶׁר נוֹשֵׂא . אַתְּ לֹא מַקְשִׁיבָה לָעוֹמֶס, הַהִתְקָרְבוּת כְּלַפָּיו אֵינָהּ מְשַׁנָּה אוֹתָךְ עַל מְקוֹמֵךְ . הַתֶּדֶר פּוֹגֵשׁ תֶּדֶר נָקִי, כִּי יֶשְׁנָהּ הִתְקָרְבוּת מְלֵאַת חַיִּים, מְלֵאַת הֲבָנָה לַקִּיּוּם, הַכּוֹל הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ . מִנְּשָׁמָה לִנְשָׁמָה זֶה כְּבָר גָּבוֹהַּ מְאוֹד, זֶה כְּמוֹ נְתִינָה בְּלִי שֶׁנִּהְיֶה בִּנְתִינָה, אֲפִילּוּ בְּלִי דִּיבּוּר . אַחַת יְכוֹלָה לִמְסוֹר לַשְּׁנִיָּה לְטוֹבָתָהּ, אֲפִילּוּ בְּלִי שֶׁתֵּדַע, לֹא תִּשְׁמַע אֶת הַמְּיוּתָּר שֶׁבָּהּ, לֹא תִּרְאֶה מְיוּתָּר, מַגִּיעָה לְמָה שֶׁטָּמוּן בָּהּ, מוֹסִיפָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אוֹר וְגַם מְזַכָּה אֶת הָרְחוֹקִים הַלֹּא-מְבִינִים . הַקּוֹל שֶׁלִּי נִלְחַם בְּהַרְבֵּה עוֹמָסִים אֶתְמוֹל, מספרת ימימה ללומדות, נִשְׁמַע צָרוּד, אֲבָל נִשְׁמַר מִמָּה שֶׁצָּרִיךְ . ומסבירה שבהמשך השיעור, אם יתאפשר לה וללומדות, זֶה יִתְגַּלֶּה, הסיפור יובן . בהמשך השיעור היא אכן מספרת על מה שקרה ביום הריפוי ....
אל הספר