אחרי החגים · עַכְשָׁיו כְּשֶׁלִּיבֵּךְ חַם | 363 אֲבָל מַשְׁמָעוּתִי לְהֶמְשֵׁכִיּוּת הַיָּמִים הַפְּשׁוּטִים הָרְגִילִים, הֶמְשֵׁךְ שִׂמְחָה בְּלִי גַּעְגּוּעַ לְיָמִים אֵלּוּ, וְהִנֵּה זוֹכְרִים וּמַמְשִׁיכִים הֶמְשֵׁךְ הַמְּלָאכָה בֶּאֱמֶת . הַדִּיּוּק שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּיָמִים מַשְׁמָעוּתִיִּים — הַאִם תַּמְשִׁיכוּ אוֹתוֹ דֶּרֶךְ חֶשְׁוָן ? הַאִם הַלּוֹמֶדֶת לֹא תְּפַסְפֵס זֹאת בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה ? הַאִם יִהְיֶה לָהּ כּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ ? הַאִם תַּמְשִׁיכוּ דֶּרֶךְ חֶשְׁוָן כְּלֹא מַפְסִיקוֹת מְאוּמָה ? לְהִתְעוֹרֵר מִדִּיּוּקִים, לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, לִהְיוֹת דֶּרֶךְ מְלָאכָה . הַשָּׁעָה שְׁעַת תִּיקּוּן, דַּקָּה שֶׁל תִּיקּוּן, כָּל רֶגַע מַתְאִים לְתִיקּוּן . הַאִם תּוּכְלִי לִשְׁמוֹר עַל מְקוֹמֵךְ וּלְהַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּךְ בַּיּוֹם-יוֹם, לְאַט לְאַט . הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלָּךְ עַל הַיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת, לֹא לְמַהֵר, כִּי בְּרֶגַע שֶׁאַתְּ מְמַהֶרֶת אַתְּ כְּמוֹ מִתְרַחֶקֶת מֵעַצְמֵךְ . בְּכָל עֲשִׂיָּה תִּקְּחִי שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל, לְהַכִּיר, לַעֲשׂוֹת אֶת הַס...
אל הספר