סוכות — להביא מרגוע לנפשך

336 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן סוכות הוא חג האסיף . זמן שבו הפירות נאספים, השדות והמטעים מתרוקנים לקראת חודשי הגשמים, התלמים נחרשים לקראת זריעה חדשה . הפרי נאסף כדי שיגיע בשל במועדו אל המצפים לו . האסיף נוגע לפרי, לשדה ולאדם . שלושת הרגלים — פסח, שבועות וסוכות, נקראים גם על שם הטבע והעונה שבה הם חלים . פסח — חג האביב שבו הכול צומח ומרחיב את קנה הנשימה ואת הלב, לַנֶּפֶשׁיוֹתֵר קַל, תחושת חירות ודרור מפעמת בלב . שבועות — חג הקציר, שבו קוצרים את החיטה הבשלה והדשנה . ומכאן ואילך — זמן אסיף, עד אחרי סוכות, עד הזריעה החדשה . באיסוף ישנו מְמד של סופיות . מה שלא צמח כבר לא יצמח . אך בסיום יש תמיד חרך קטן שנפתח להתחלה שבאה אחריו . מתוך מה שנאסף, החקלאי לומד את שדהו ומסיק מסקנות . הוא מבין היכן להשקיע יותר בעונה הבאה, היכן השקה יותר מדי, היכן יצר את התנאים המיטביים לצמיחה . הוא לומד את הִשתנות האקלים עם תקופות הזמן ובוחר מה לנטוע בעונה הבאה . הסיום הוא לא סופי, הוא מעגלי, וככל שהשדה מתנקה והמסקנות מתבהרות, מתאפשרת בו צמיחה חדשה בעונה הבאה . סוכות הוא סיום תקופת החגים, אך למעשה הוא פתי...  אל הספר