294 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן כָּל הַצְּמִיחָה הַזּוֹ שֶׁסּוֹבֶבֶת אוֹתָנוּ נוֹתֶנֶת לָנוּ עֲצִירָה לַחְשׁוֹב שֶׁמֵּעֵבֶר לַתְּפִיסָה הַחֲשִׁיבָתִית שֶׁל הַקִּיּוּם — יֵשׁ גַּם הַסֵּדֶר וְהָאִרְגּוּן הַמּוּפְלָא שֶׁבַּהֶמְשֵׁכִיּוּת הַזּוֹ, הַסֵּדֶר שֶׁבָּעוֹנוֹת, הַתּוֹפָעוֹת, גְּדִילַת הָאָדָם, זוֹ תְּנוּעָה מוּפְלָאָה, שֶׁאִם נִתְפּוֹס אוֹתָהּ בַּהַכָּרָה נָבִין שֶׁיֵּשׁ סֵדֶר מוּפְלָא, וְאָז בְּוַודַּאי הַכָּרָתֵנוּ תַּרְכִּין לָנוּ אֶת הָרֹאשׁ . הָאָדָם בְּקִיּוּמוֹ מִשְׁתַּיֵּיךְ לַסְּבִיבָה, הַכּוֹל קָשׁוּר לַכֹּל . יֵשׁ גַּם תְּפִילּוֹת חֲרִישִׁיּוֹת מוּל הַטֶּבַע, עֲצִירָה מוּל כּוֹחוֹת הַטֶּבַע, זֶה מֵבִיא אוֹתָנוּ לִתְפִילָּה, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ פְּנִימִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בָּזֶה, מַכִּירִים בְּכוֹחַ הַקִּיּוּם וּמִשְׁתַּתְּפִים, נִרְגָּעִים, מַכִּירִים וּמוֹדִים . יוֹם-יוֹם חַיִּים לְפִי חוּקִים נִסְתָּרִים, מִשְׁתַּיְּיכִים וּמַבְחִינִים בַּחֶסֶד, וְהָאוֹר תָּלוּי בַּשַּׁעַר, לְמַעֲשֶׂה נִיתָּן הַרְבֵּה חֶסֶד, רַק לְקַבֵּל אוֹתוֹ, לָגֶשֶׁת לְהִתְפַּלֵּל . הַתְּפִילּ...
אל הספר