ימי בין המצָרים · הֲבָנָה דַּקָּה מִתְעוֹרֶרֶת | 97 ועל כן, דווקא בימים שבהם המרחקים נמתחים כהים, דווקא בימים שבהם כל אחד מתייסר בגלותו הפנימית לעצמו, יש לְקָרֵב אֶת הַלְּבָבוֹת שֶׁלָּכֶם אֶחָד לַשֵּׁנִי מַמָּשׁעוֹד יוֹתֵר מִמָּה שֶׁזֶּה קָרוֹב . ומעבר להושטת היד לזולת, שהיא האהבה המתקנת את הפירוד, יש מקום עמוק עוד יותר לתיקון — החיבור בין איש לאשתו . העומק של 'ואהבת לרעך כמוך' הוא הברית הזוגית, איש ואישה, שונים זה מזה בתכלית בנקודת המפגש, כמו בציור בו נקודת הצל החשוכה ביותר מדגישה את נקודת האור הבהירה ביותר . האור שלו מאיר על צילה, האור שלה מרפא את צילו . ומשום כך מתממשים שניהם יחד, מעוּרין זה בזה והופכים לאחד . "נעמתם לי יחד", כתבה המשוררת זלדה לזוג שפגשה, "כתמונה הרמונית שהאור והצל מחולקים בה בגאונות" . אם לא הייתם שונים כל כך, לא הייתם יודעים לחבור זה אל זה בנקודות המרחק, להתקרב ולהיות לאחד . בשיעור על תשעה באב, כשימימה עולה מדרגה מדיבור על 'ואהבת לרעך כמוך' ומדברת על הבריאה המופלאה שבחיבור בין איש לאישה, היא עוצרת תוך אמירה מפעימה : תְּמוּנוֹת שֶׁאֵין מִילִּים עוֹד . תמונות רוחניו...
אל הספר