שני יסודות הלימוד · לְהַתְמִיד וּלְלַוּוֹת וּלְהַצְמִיחַ | 67 כשאנחנו מרגישים שקולנו לא נשמע וכשאנו חשים שאין לנו הכרה ומקום . אנו נפגעים כשאנו לא מקבלים את היחס הנכון אל ליבנו, וקשה לנו מאוד לרדת מעץ העלבון . הסדר הוא כזה : כאב הדחייה מהילדות הופך לעומס ולחלק חלש בתוכנו, לרגשות שליליים שמשכנעים אותנו שאנו לא אהובים סתם כך, בפשטות של עצם היותנו, ושעלינו להתאמץ ולאמץ התנהגויות שלאחר זמן מה אנו מבינים שהן היו מיותרות לנו ולא הוסיפו טוב . העומס נקרא בלימוד : מְחַזֵּק מְדוּמֶה . תפקידו הוא למצוא לנו מקום בעולם, וכמעט שלא משנה מה יהיו המחירים בעבור מקום זה . תפקידו הוא להבריח אותנו מרגעי הכאב ולמלט אותנו מכל משב רוח המזכיר ללב פתאום את רגעי הדחייה הישנים . העומס מייצר עשייה רבה ופתרונות רבים, אך הם מביאים עימם שקט תעשייתי רגעי ולא שינוי מהותי . הם אינם מסייעים להתגבר על הכאב אלא נעמדים מדי יום למלחמה מולו, מלחמה שאינה מביאה את התוצאות הרצויות, וממילא אנחנו כואבים בסופה יותר משהיינו בתחילתה . כלי מפתח מרכזי לעבודה מול העומס הוא הַבִּינָה . להבין דבר מתוך דבר . להתחיל לזהות את הרגעים שבהם התנ...
אל הספר