26 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן בהוריו כדי להרגיש אהוב ושייך . כשמשהו מתערער בשיקוף הזה, הילד ינסה לעשות הכול כדי להרגיש אהוב בכל זאת . כך נוצר העומס . אִם הָאָב מְחַבֵּק אֶת יַלְדּוֹ, הִתְקָרְבוּת, לֵב, חוֹם — אָז הַיֶּלֶד מְחַיֵּיךְ, שׁוֹמֵעַ, מַסְכִּים . וּבָרֶגַע שֶׁהָאַבָּא דּוֹחֶה אֶת יַלְדּוֹ, אוֹמֵר "לָמָּה, לָמָּה" — הַיֶּלֶד מִתְנַגֵּד, כִּי יֵשׁ לוֹ אֶת הַקֶּשֶׁר עִם הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ . יש לו הבנה פנימית, גם אם לא מודעת, שהחום נחוץ לו . וכשהחום נעדר — מִזֶּה בָּאִים עוֹמְסֵי הַיַּלְדוּת, שם מתחילים המאמצים שלנו לקבל מקום בעולם . בעומס יֵשׁכַּמָּה חֲלָקִים : חֲסִימוֹת, סְתִירוֹת, מִשְׁעָנוֹת . החֲסִימוֹת מובילות לכך שהחיים נראים כמבוי סתום והרגשה שהטוב לא זמין עבורנו . סְתִירוֹת שבהן אנו סותרים את עצמנו ואת הקיום שלנו, מצבים שבהם על פניו אנו יודעים לומר בפה מלא כמה אנו טובים, אך מעשינו והבחירות שלנו משקפים שאין לנו אמון פשוט בעצמנו . מעשינו עלולים להזיק לנו, אם ברב ואם במעט, ולסתור את מה שאנו באמת צריכים . הַמִשְׁעָנוֹת הן מה שאנו מבקשים שיחזיק אותנו כשאנו לא יודעים ...
אל הספר