הקדמה — יָמִים לְהִתְאַסֵּף פְּנִימָה

12 | הכלים העדינים של הלב · אלומה לב כהן הייאוש והתקווה שלובים אצלי יד ביד, חרותים בתאי הגוף והנפש, גם כשהבקעה והעמק כבר רחוקים ממני מרחק נסיעה . בתחילת דרכי בלימוד ימימה, אותם עצי תמר ניבטו אליי מחלון הבית שבו למדנו את החלקים הראשונים לאלול, וגם אותם חלקים נחרתו בנפשי . הם הגרסה דינקותא שלי בלימוד, ואליהם ליבי תמיד מבקש לחזור . אל הרגע הזה שבו אפשר להתחיל מחדש, הרגע שבו נכנסת רוח אל מערכת צרובה ועייפה, מילים מרוות את הלב הניחר . מפציעה התקווה . את מהלך החלקים הללו אספתי לספר זה . הספר בנוי מחלקים של לימוד החשיבה ההכרתית שנמסרו מפי ימימה אביטל ע"ה לתלמידיה ותלמידותיה, החל בחודשי תמוז ואב — תקופת הקיץ ושלושת השבועות, דרך אלול המרווה את הנפש ועד לחגי תשרי המעוררים בנו התחדשות . אנו מסיימים את הלימוד כשהסתיו כבר כאן והלב מתכונן לשגרה החדשה שבאה אחרי החגים . אמנם המסגרת של הספר היא חודשי סיום ותחילת השנה, אך הפרקים נוגעים בנושאים רבים ומגוונים, ואין צורך לקרוא בהם כרונולוגית או להמתין לזמן הנכון בשנה כדי להעמיק בהם . לימוד ימימה, המשלב מודעות והיכרות עם חלקי הנפש השונים בתוכנו, יחד עם רוח ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)