כמעט בגיחוך . בן גוריון הציע לדה גול ליישם באלג'יריה רעיון בנוסח ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, וניסה לשכנע אותו כי גם צרפת חייבת "ליישב את אלג'יריה" בנוער חלוצי צרפתי, "שיהפוך את אלג'יריה ואת סהרה לחלק מצרפת" . דה גול הקשיב אומנם להצעה של בן גוריון באדיבות ובנימוס, ואף הוסיף כי "זה רעיון גדול, אני רושם את הדברים שאמרת" ‑ אבל בפועל היתה זו, מצד בן גוריון, מעידה חמורה, הגובלת בחוסר טקט ובאי ‑ הבנה של המצב באלג'יריה . בשנת 1960 דה גול כבר גנז מזמן את רעיון "אלג'יריה צרפתית" מיוני ,1958 וטבע מטבעות לשון חדשים ופתרונות אחרים שהוליכו למתן העצמאות לאלג'יריה ב ‑ 1962 . העלאת ההצעה ה"ציונית" רק הבליטה עד כמה טעה בן גוריון בקריאת המצב ולא הבין כהלכה ‑ לא את מה שהתרחש באותה עת בצרפת ולא את המדיניות האלג'ירית של דה גול . המיפגש בין השניים התקיים עשרה חודשים אחרי נאום "ההגדרה העצמית" של דה גול בספטמבר ,1959 ושישה חודשים אחרי "שבוע המתרסים" של סוף ינואר 1960 . כאמור, כבר ב ‑ 29 בינואר 1960 ‑ בעיצומו של "שבוע המתרסים" ‑ נשא דה גול נאום תקיף, ובו חזר על מדיניותו כי "האלג'יראים יהיו חופשיים לבחור את עת...
אל הספר