376 | מטפלים בפוסט-טראומה ( PTSD ) הזיכרונות החודרניים מעוררים מצוקה ודחף להימנע . ההימנעות ודחיקת הזיכרונות מונעות את עיבוד חוויית הטראומה . בהיעדר עיבוד, הזיכרונות נותרים גולמיים — ולכן ממשיכים להיות חודרניים . החשיפה בדמיון היא כלי מרכזי להפחתת התסמינים החודרניים . לפני החשיפה, הזיכרון דורש תשומת לב וארגון ולכן מופיע באופן חודרני, כאילו תובע ״תחשוב עליי״ . לאחר החשיפה והארגון מחדש, הזיכרון הופך למגובש ופחות ״תובעני״ . חשיפה בדמיון היא מעין ביקור חוזר ונשנה של הזיכרון הטראומטי . היא מלמדת בדרך חווייתית שהיזכרות שונה מהאירוע הטראומטי : האירוע התרחש בעבר ואילו ההיזכרות מתרחשת בהווה ; האירוע היה מסוכן, ואילו ההיזכרות — כואבת ומפחידה ככל שתהיה — אינה מסוכנת . בדיוק כמו שבחשיפות במציאות כבר למדת בדרך חווייתית שטריגרים שנקשרו בטראומה אינם מסוכנים, חשיפה בדמיון תעניק לך הזדמנות חווייתית ללמוד שהיזכרות אינה מסוכנת . כמו כן, היא תאפשר לך להבין ולארגן את המחשבות והרגשות שלך כלפי האירוע הטראומטי, וכך תוכל להתקדם ולהמשיך בחייך . לאחר החשיפה, אתה והמטפל תשוחחו על המחשבות והרגשות שעלו במהלכה, במטר...
אל הספר