הליכי הטיפול | 259 בין חזרה לאחור לבין גלי זיכרון באבל טראומטי, הישנות של כאב ומצוקה נוטה להופיע בצמתים ובתאריכים טעונים במשמעות — ימי שנה, חגים, שמחות משפחתיות, או רגעים שבהם היעדרו של המנוח נעשה מוחשי במיוחד ( ״הכיסא הריק״ ) . הופעות אלו אינן מעידות בהכרח על נסיגה קשה, אלא מהוות חלק צפוי וטבעי מתהליך האבל . המטרה הטיפולית : אנו רוצים שהמטופל יצפה לכך מראש, ויבין כי היעד אינו להעלים את הכאב או הגעגוע, אלא למנוע את הפיכתם מחדש לחוויה משתקת . מניעת ההישנות מתמקדת בהיערכות מוקדמת לצמתים רגישים אלו, ובהחלפת הימנעות בתנועה מודעת על ״ נדנדת האבל ״ : מתן מקום תחום ומווסת לכאב ולזיכרון מצד אחד, וחזרה יזומה לחיים, לפעולה ולמשמעות מצד אחר . מה עושים ? מתי לסיים את הטיפול את הטיפול נסיים רק לאחר שבוצעו חשיפות במציאות לטריגרים הקשים ביותר במדרג, חלה ירידה מובהקת במצוקה ( הן במציאות והן בדמיון ) , הפוסט-טראומה אינה מגבילה עוד את המטופל בחיי היום-יום, וחלה ירידה משמעותית בתסמינים בשאלונים ( ראו שאלונים בהליך 2 ) . מתי לסיים את הטיפול המדד לסיום אינו היעלמות הכאב או הגעגוע ( שצפויים להימשך בצורה טבע...
אל הספר