41 שער ראשון לידי ביטוי סמנטי לכאורה אך מהותי מאוד למעשה : היהודים המשיכו לראות בעצמם יהודים שנולדו בגרמניה – יהודים-גרמנים . אלא שמבחינת הגרמנים הם הפכו ל"לא-גרמנים", כונו "אויבי העם" ובהמשך נשללו מהם זכויות אזרח וזכויות אדם בסיסיות . התמונה העולה היא של קבוצת מיעוט שהאמינה בהשתלבות בחברה אזרחית משותפת יהודית-גרמנית . הדבקות בזהות זו העמידה את היהודים שהחזיקו בה לפני שוקת שבורה עם עליית הנאצים לשלטון . הייתה גם אי-בהירות מובנית באשר לקריטריונים להגדרת הזהות : האם דת ? קיום מצוות ? הגדרה קולקטיבית ? הגדרה אישית ? מריאנה מזכירה במכתביה לאחיותיה שלמרות שההורים לא קיימו מצוות, הם היו יהודים גאים . באשר לזרמים השונים בתוך קהילת היהודים בגרמניה ובברסלאו בכללה, אפשר לומר שמשפחת לסקר הייתה בקצה הליברלי של הרצף . ביטחונם של היהודים בגרמניה ובהשתייכותם המלאה לאומה הגרמנית היה מלא . במאמר מערכת שהופיע בעיתון "אגודה", לדוגמה, בינואר 1933 , נכתב כי "יהודי גרמניה לא יאבדו את שלוות הנפש שהם שואבים מקשריהם אל כל מה שהוא גרמני באמת . היום, פחות מתמיד הם יניחו למתקפות חיצוניות, לא מוצדקות בעיניהם, להשפ...
אל הספר