פקע מיתר 38 בבית שלנו מוזיקה הייתה הכול ובכול . בכל יום רביעי הייתה מתאספת רביעיית מיתרים בביתנו, ואימא שלי ניגנה את הכינור הראשון . זה היה תמיד אירוע יפה עם הרבה חברים, אוכל טוב מאוד בהפסקות וּויכוחים ערניים לא רק על מוזיקה אלא גם על נושאים רבים אחרים . אבא שלי, אף על פי שהיה עורך דין במקצועו, שר יפה מאוד, היה שחקן שחמט ומצא עניין רב בפילוסופיה ובשירה . תמיד היו התרחשויות מעניינות בבית, ואנחנו, הילדות, הורשינו להישאר ערות למשך שעה מהרגע שהאורחים הגיעו . אחר כך היינו צריכות ללכת לישון, אבל אימא שלנו תמיד הרשתה לנו להשאיר את דלת חדר השינה פתוחה כדי שנוכל להקשיב למוזיקה לפני שאנחנו נרדמות . החיים הללו נדמו כנטולי עננה עד שנת 1933 , כשהנאצים עלו לשלטון . אז הכול השתנה . לא מאוד בפתאומיות, מה שהיה יכול אולי להיות טוב יותר, כי הוריי היו מבינים שהדרך היחידה להינצל היא לעזוב את גרמניה . אבל את צריכה להבין שהסיבה היחידה שבגללה כל כך הרבה מיהודי גרמניה בני דור הוריי לא ניצלו הייתה העובדה שהם פשוט לא יכלו לחשוב על חיים מחוץ לגרמניה . הם לגמרי נטמעו והתבוללו . היינו יהודים והיינו גאים בכך, אבל לא...
אל הספר